החלטה
מונחת לפניי בקשת המערער להפחתת עירבון.
1.המבקש עותר להפחתת גובה הערבון אותו חוייב להפקיד, במסגרת ערעור אשר הגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת בטינה טאובר), שניתן ביום 3.10.11.
בבית משפט קמא נדונה תביעה כספית אשר הגישה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה"), נגד נתבעים שונים, ובכללם המבקש - הוא הנתבע 6 בבית משפט קמא, בגין נזקים שנגרמו למשיבה עקב מעשי זיוף ומרמה בעיסקת מקרקעין בנוגע למגרש ברחוב לסקוב 15 ברמת גולדה.
בפסק הדין נקבע כי הסכם המכר שנקשר בין המשיבה 2 למשיבה, הופר הפרה יסודית על ידי המשיבה 2, ולפיכך בית משפט קמא הורה על ביטולו תוך חיוב הנתבעים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, ו-12 ביחד ולחוד לשלם למשיבה סך של 586,880 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בפסה"ד, ניתנו, בין היתר, הוראות באשר להותרת עיקולים זמניים אשר נרשמו על נכסי הנתבעים 3 ו-6 והוראות שונות בדבר שיפוי.
בערעורו, מבקש המערער להשיג על חיובו לאור כך שתביעתה הכספית של המשיבה, התקבלה, בחלקה, גם נגדו.
2.את הבקשה להפחתת ערבון, מבקש המערער להשתית על העדר יכולת כלכלית מצידו. לטענתו, אין הוא יכול לעמוד בהפקדת סכום של 15,000 ₪, ולפיכך מבקש להפחית את גובה הערבון לסך של 7,500 ₪.
המבקש מציין כי הוא בן 37, גרוש מזה כשנתיים וחצי, יש לו ילדה בת 4, והוא מתגורר בבית הוריו באשקלון, מאחר ואין ביכולתו לשאת בהוצאות הכרוכות בהחזקת דירה.
לטענת המבקש, הוא עובד בסניף מגה בראשון לציון, נוסע לעבודה מדי יום ברכבה של אמו ועלות נסיעותיו החודשיות עומדת על סך של 1,700 ₪. משכורתו של המבקש, כנטען, עומדת על סך של 7,300 ₪ ולטענתו, אין די בה לשם הפקדת עירבון, לאור הוצאותיו השוטפות.
נטען בבקשה, כי אמו של המבקש אינה עובדת, אינה מקבלת קצבת פנסיה ומקבלת קצבת זקנה בסך של 1,400 ₪ וכי אביו של המבקש משתכר סך של כ- 8,000 ₪ לחודש.
לטענת המבקש, הוריו נושאים בהוצאות גבוהות בגין טיפולים רפואיים להם הם נזקקים, ולאחרונה, נאלצו הוריו לשאת בעלות ניתוח בסך של כ-6,000 ₪.
המבקש מפרט בבקשה, כי לאחותו, המתגוררת בשכירות עם בעלה וילדיה אין יכולת לסייע לו. לדבריו, הוא משלם להוריו מדי חודש סך של 2,000 ₪ בגין מגוריו אצלם ומשתתף בהוצאות השוטפות של הבית בסכום של 1,500 ₪.
המבקש משלם מזונות בסך של 1,500 ₪ לחודש ולטענתו, משלם אף הוצאות נלוות לצורך גידול בתו המגיעות לסך כולל של 1,000 ₪ לחודש.
באשר לסיכויי הערעור טוען המבקש, כי בית משפט קמא שגה בשלוש קביעות מרכזיות ומהותיות (כמפורט בסעיף 30 לבקשתו) ולפיכך, לטענתו, סיכויי הערעור גבוהים המה.
3.לבקשה צרף המבקש תלוש שכר לחודש נובמבר 2011. מתלוש זה עולה, כי בחודש זה, שולם למבקש סך של 8,064.92 ₪. המבקש מסביר בבקשתו, כי משכורתו זו גבוהה יותר ממשכורתו הקבועה, בשל תוספת מיוחדת ששולמה לו במסגרתה בסך של 792 ₪ בגין הצטיינות בעבודתו בתקופת החגים.
עוד צורף לבקשה עותק מתשלום קצבת זקנה לאמו של המבקש בסך של 1,444 ₪, עותק מתלוש משכורת של אביו של המבקש לחודש נובמבר 2011, ממנו עולה כי שכרו של אביו עומד על סך 8,167 ₪ וכן צורפו העתקי חשבוניות והוצאות בגין טיפולים רפואיים להם נזקקים הוריו של המבקש.
המבקש צרף עותק מהוראת קבע במסגרתה מועבר סך של 2,000 ₪ מחשבון הבנק של המבקש לחשבון הבנק של הוריו. מסמך הוראת הקבע נושא תאריך 11.1.12 ולטענת המבקש, התשלום בסך של 2,000 ₪, ממנו להוריו, בוצע עד כה במזומן. המבקש לא הסביר מדוע החליט, דווקא בחודש ינואר, להעביר את הכסף להוריו, בהעברה בנקאית.
כן צרף המבקש העתק חשבונות בגין תשלום ארנונה, גז, מים וביוב, חשמל וכן עותק מהוראת קבע לתשלום מזונות. בדף חשבון הבנק של המבקש, מפורטות תנועות מתאריך 1.12.11 עד תאריך 22.12.11. בנוסף, צורף לבקשה פירוט פעולות בכרטיס האשראי של המבקש.
4.המשיבה הגישה תגובה לבקשה במסגרתה נטען כי המבקש נוקט באמצעים כאלה ואחרים על מנת למשוך זמן, מתוך תקווה שהמשיבה תצליח לגבות את מלוא סכום פסק הדין מהנתבעים האחרים.
לטענתה, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ודווקא האמור בה מחזק את ההכרח הקיים בהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיה, שכן עולה מהאמור בה ובתצהיר הנלווה לה, כי יקשה על המשיבה לגבות את ההוצאות אשר תפסקנה לזכותה, ככל שיידחה הערעור. עוד טוענת היא, כי, בנסיבות אלה, בהן המבקש לא שילם עד כה ולו שקל אחד, כלשונה, על חשבון פסה"ד, אין כל סיבה ליתן לו יתרון נוסף על פניה.